מאגר התוספים והתבניות

באתר wordpress.org, שהוא אתר המנוהל על ידי ארגון הוורדפרס (באנגלית יש לו שם שנשמע טוב יותר), ישנם שני חלקים המשמשים כמקור המרכזי לתוספים ותבניות המופצים בחינם. יש לאזורים האלו מספר מטרות

  • לשמש כמקום אכסון מרכזי לתוספים ותבניות בו ניתן לבצע חיפוש כאשר רוצים למצוא תבנית חדשה או תוסף להוספת פונקציונליות מסוימת
  • לשמש כמקום אכסון לכותבי התוספים ובכך להבטיח שתוספים שנכתבו ואנשים עשויים למצוא אותם שימושיים יעלמו מהרשת בגלל שכותב התוסף החליט לסגור את האתר שלו.
  • לשמש כמקום ממנו תוכנת הוורדפרס באתר שלך תוכל להוריד את הגירסאות החדשות של תוספים ותבניות המותקנים בו ובכך לחסוך את הצורך בתהליך של מעקב אחרי עדכונים של כל התוספים, הורדה שלהם מהאתר של כותב התוסף וההעלאה שלהם לאתר שלך.

לצורך צירוף תוספים ותבניות לאתר הם נדרשים לעמוד בקריטריונים מסוימים שמבטיחים שהקוד שלהם עומד בסטנדרטים בסיסיים המצופים מתוספים ותבניות של וורדפרס. זה מבטיח שבתוספים ותבניות האלו לא יהיו רושעות וגם לא באגים שעשויים להשמיד את האתר שלכם (כמובן שעדיין יתכנו באגים שקשורים לפונקציונליות של התוסף עצמו).

תהליך שדרוג/התקנה של רכיב תוכנה מwordpress.org

כאשר מבצעים שדרוג או התקנה של גירסאת וורדפרס חדשה, תבנית, או תוסף ממאגר התוספים והתבניות בwordpress.org החלק של העברת הקבצים המרכיבים את התוכנה, מתבצע באופן סמוי מהעין בין תוכנת הוורדפרס באתר שלכם לבין אתר wordpress.org.

החלק הבעיתי העיקרי הוא מתן הרשאות מתאימות. בדרך כלל לוורדפרס יש הרשאות כתיבה רק לספריה אליה מעלים את קבצי המדיה, אבל אין הרשאות לספריות בהן מותקן וורדפרס עצמו, התוספים והתבניות. על מנת לבצע את ההתקנה וורדפרס צריך לקבל הרשאות כתיבה לספריות בהן מותקנת או תותקן התuכנה.

כשלב ראשון בתהליך ההתקנה וורדפרס בודק האם יש לו הרשאות כתיבה לספריות המתאימות. הבדיקה הנעשית מניחה הנחות לגבי הצורה בה הותקנו וורדפרס, התבניות והתוספים. אם כל ההתקנות התבצעו לפי ההוראות הסטנדרטיות ו מwordpress.org הבדיקה אמורה להיות אמינה.

אם הבדיקה הראתה שוורדפרס לא יכול לכתוב לספריות, אבל תוכנת הPHP המותקנת בשרת תומכת בהעברת קבצים בפרוטוקול FTP, יוצג דף המבקש את הפרטים הדרושים לשימוש בפרוטוקול – כתובת השרת, שם המשתמש והסיסמא.

את כל הפרטים האלו ניתן למצוא ולשנות דרך ממשק הניהול של האכסון שלכם, ואם אתם לא יודעים אותם תבקשו עזרה מהתמיכה התכנית.

אחרי התחברות מוצלחת וורדפרס ישמור את הנתונים וישתמש בהם כברירת מחדל לפעם הבאה בה יש צורך בהם.

הערות:

  • כתובת השרת – אם אתם לא מצליחים עם הכתובת הידועה לכם ניתן לנסות להשתמש בכתובת "localhost" המציינת שההעברה נעשית לשרת שעליו רץ הוורדפרס. (ההעברה היא בתוך המחשב או הרשת המקומית של ספק האכסון ולכן לא חייבים להשתמש בכתובת  הפומבית של השרת)
  • עם הפורט אליו מנסים להתחבר אינו זה הסטנדרטי של FTP (או SSH אם משתמשים בSSH2), ניתן לציין אותו כחלק מכתובת השרת למשל ftp.mysite.co.il:8020
  • סוג החיבור – בעברית התצוגה לא נכונה והסימון כברירת מחדל הוא של FTP ולא כפי שמוצג. האפשרויות האחרות הן FTPS ו SSH2 המצפינות את הקבצים בזמן ההעברה, אבל מאחר שההעברה מתבצע בתוך השרת עצמו, ולא מועבר מידע סודי, אין ממש סיבה להשתמש בהן אם לא חייבים.

אם הכל הסתיים בהצלחה נקבל דף בסגנון הזה

הודעות שגיאה אפשריות במקרה שהתהליך נכשל:

  • שגיאה: אירעה שגיאה במהלך התחברות לשרת, יש לוודא שההגדרות נכונות – כתובת השרת אינה נכונה או שהשרת לא מסכים לטפל בהעברת קבצים דרך FTP או SSH2 (כנראה שהתוכנות העושות זאת אינן פועלות). כדאי לפנות לתמיכה של האכסון לוודא שההגדרות נכונות וכל התוכנות הרלבנטיות בשרת אכן פועלות.
  • שם משתמש או סיסמה לא נכונים – כדאי לוודא שאכן הצירוף של שם המשתמש והסיסמא שהזנתם נכון.
  • ההורדה נכשלה – העברת הקבצים מwordpress.org לשרת שלכם נכשלה. כדאי לחכות חצי שעה ולנסות שוב.
  • לא ניתן להעתיק את הקובץ – כל הקבצים הובאו מwordpress.org לשרת שלכם, ובתהליך ההעתקה שלהם למקום בו הם אמורים להמצא, ההעתקה של אחד מהקבצים נכשלה. הכישלון הוא בדרך כלל בגלל שאין הרשאות כתיבה לספריה אליה התבצעה ההעתקה, או שלמשתמש שלכם אין הרשאות כתיבה לקובץ. צריך להשתמש בתוכנת  FTP או בממשק ניהול האכסון בכדי לתת הרשאות מתאימות – לוודא שהספריה והקובץ ניתנים לכתיבה על ידי המשתמש שלכם ושהם משויכים לו.
  • לא ניתן ליצור את התיקייה – כל הקבצים הובאו מwordpress.org לשרת שלכם, ובתהליך ההעתקה שלהם למקום בו הם אמורים להמצא, יצירה של אחת מהספריות נכשלה. הכישלון הוא בדרך כלל בגלל שאין הרשאות כתיבה לספרית האם בה מנסים ליצור את הספריה החדשה וצריך להשתמש בתוכנת  FTP או בממשק ניהול האכסון בכדי לתת הרשאות מתאימות – לוודא שספרית האם ניתנת לכתיבה על ידי המשתמש שלכם ושהיא משויכת לו.

תוסף

תוספים הם דרך להרחיב ולשנות את הפונקציונליות של וורדפרס. דוגמאות לכך היא תוספים לשיפור נראות במנועי חיפוש ולשיתוף תוכן ברשתות חברתיות.

מעבר להבדלים בפונקציונליות ניתן לחלק את התוספים לפי צורת ההתקנה וההפעלה שלהם. הסוגים הם:

  • ברירת מחדל – תוספים המוכללים בהתקנה של וורדפרס אבל אינם חלק מוורדפרס עצמו ונדרשת הפעלה שלהם.
    תוסף האנטיספאם אקיזמט הוא אחד מהם.
  • אוטומטיים – אלו תוספים הפעילים תמיד ומרגע שהותקנו אין אפשרות לכבות אותם. התוספים האלו לא נמצאים בספרית התוספים הרגילה אלא בספריה /wp-content/mu-plugins. הדרך היחידה להתקין, להסיר ולעדכן את התוספים האלו אם על ידי שימוש בתוכנת FTP.
    הקוד של תוספים אלו יתבצע תמיד של הקוד של התוספים הרגילים
    סוג התוספים הזה משמש יותר ברשתות אתרים  בהן רוצים להוסיף פונקציונליות לכל תתי האתרים, למשל לצורך הוספה אוטומטית של מפת אתר בשביל מנועי חיפש.
  • תוספי מערכת – אלו תוספים המכילים פונקציונליות המחליפה או נוספת לפונקציונליות של וורדפרס עוד בשלב האתחול הראשוני של וורדפרס לפני ההפעלה של התוספים האוטומטיים.
    דוגמא לתוסף כזה הוא תוסף המחליף את הקוד שמשמש את וורדפרס לשמירה ואיחזור נתונים מבסיס נתונים אחד כך שניתן יהיה להשתמש בשני בסיסי נתונים.

המקור הראשי לתוספים הוא מאגר התוספים של וורדפרס בו ניתן לבצע חיפוש אחר תוספים המיישמים פונקציונליות שהייתם רוצים להוסיף לאתר שלכם. היתרון של המאגר הוא שכל התוספים בו חינמיים והם נבדקים בכדי לוודא שאין בהם רושעות והם משתלבים בצורה מינימלית סבירה באתר ובממשק הניהול.

יתרון נוסף  לשימוש בתוספים במאגר הוא שמתקבלת התראה אוטומטית בממשק הניהול כאשר יוצאת גירסא חדשה לתוסף, וניתן לשדרג את התוסף מתוך ממשק הניהול.

ניתן גם למצוא תוספים חינמיים או בתשלום במקומות אחרים ברשת, אבל רצוי מאוד להזהר בשימוש בהם מאחר שחלק מהם נגועים ברושעות או שאינם כתובים טוב ויוצרים חורי אבטחה באתר שלכם. כמובן שזו הזהרה גורפת ושיש תוספים טובים שאינם במאגר. בגדול אם אתם לא מסוגלים לוודא בעצמכם שתוסף כזה "כשר", התקינו אותו רק עם אנשים אחרים שאתם סומכים עליהם ממליצים עליו.

תוספים יכולים להיות במצב פעיל או לא פעיל. כאשר תוסף אינו פעיל הפונקציונליות שלו לא מתבצעת. תוספים לא פעילים לרוב שומרים על ההגדרות שהזנתם להם כך אין צורך לבצע הגדרה מחדש כאשר מפעילים את התוסף.

מחזור חיים טיפוסי של תוסף "רגיל"

  1. התקנה – מתוך מאגר התוספים דרך ממשק הניהול או דרך העלאת קבצי הקוד של התוסף לשרת.
  2. הפעלה וקונפיגורציה ראשונית
  3. כיבוי – כאשר לא רוצים שתתבצע הפונקציונליות של התוסף
  4. הפעלה, קונפיגורציה וכיבוי לפי הצורך
  5. מחיקה – דרך ממשק הניהול או בעזרת תוכנת FTP

לקריאה נוספת על תוספים