מחבר: מרק

פוסט הוא תוכן שיש משמעות לזמן הפרסום שלו. פוסטים בדרך כלל מוצגים בסדר כרונולוגי יורד, כלומר מחדש לישן. ניתן להבליט פוסטים שאינם החדשים ביותר על ידי סימונם כדביקים. ניתן גם לשלוט בזמן הפרסום של פוסט כך שלא יפורסם מידית אחרי הכתיבה שלו אלא בזמן אחר (קודם או מאוחר יותר).

לפוסט ניתן לשייך תמונה ראשית שעשויה להיות מוצגת אם ערכת העיצוב תומכת בכך.

ניתן לצין את סוג התוכן שהפוסט מכיל.

ניתן לאפשר או למנוע פרסום תגובות לפוסט, לקבוע את הכתובת שלו, ולהשוות בין גרסאות שונות שלו.

פוסט יכול להיות באחד מהמצבים הבאים:

• טיוטה – הפוסט עדיין בשלבי כתיבה והוא גלוי רק לכותב ולמשתמשים בעלי הרשאות עריכה או מנהלי האתר כאשר הם מחוברים לאתר.
• ממתין לאישור – הכתיבה של הפוסט הסתיימה אך הוא עדיין לא אושר לפרסום על ידי אחד מבעלי הרשאות עריכה או מנהלי האתר. הוא גלוי רק לכותב ולמשתמשים בעלי הרשאות עריכה או מנהלי האתר כאשר הם מחוברים לאתר.
• מתוזמן לפרסום – הכתיבה של הפוסט הסתיימה אך הוא מתוזמן לפרסום במועד מאוחר יותר. הוא גלוי רק לכותב ולמשתמשים בעלי הרשאות עריכה או מנהלי האתר כאשר הם מחוברים לאתר.
• פורסם – הפוסט זמין לקריאה כללית באתר בהתאם להרשאות התצוגה.

הרשאות תצוגה יכולות להיות אחת מתוך:

• ציבורי – כל גולש גולש באתר יכול לקרוא את הפוסט
• פרטי – רק משתמשים המחוברים לאתר יכולים לקרוא את הפוסט
• מוגן בסיסמה – כל גולש באתר יכול לראות את כותרת הפוסט אבל בשביל לקרוא את התוכן צריך להזין סיסמה

גלריות משמשות להצגה בו זמנית של מספר תמונות כמו באלבום תמונות – אזור התצוגה הראשי בדרך כלל מציג תמונות מוקטנות והקלקה עליהן תאפשר לגולש לראות את התמונה בגודל מלא, או לעבור לדף המדיה שלה.

תוספים הם דרך להרחיב ולשנות את הפונקציונליות של וורדפרס. דוגמאות לכך היא תוספים לשיפור נראות במנועי חיפוש ולשיתוף תוכן ברשתות חברתיות.

מעבר להבדלים בפונקציונליות ניתן לחלק את התוספים לפי צורת ההתקנה וההפעלה שלהם. הסוגים הם:

• ברירת מחדל – תוספים המוכללים בהתקנה של וורדפרס אבל אינם חלק מוורדפרס עצמו ונדרשת הפעלה שלהם.
  תוסף האנטיספאם אקיזמט הוא אחד מהם.
• אוטומטיים – אלו תוספים הפעילים תמיד ומרגע שהותקנו אין אפשרות לכבות אותם. התוספים האלו לא נמצאים בספרית התוספים הרגילה אלא בספריה /wp-content/mu-plugins. הדרך היחידה להתקין, להסיר ולעדכן את התוספים האלו אם על ידי שימוש בתוכנת FTP.
  הקוד של תוספים אלו יתבצע תמיד של הקוד של התוספים הרגילים
  סוג התוספים הזה משמש יותר ברשתות אתרים  בהן רוצים להוסיף פונקציונליות לכל תתי האתרים, למשל לצורך הוספה אוטומטית של מפת אתר בשביל מנועי חיפש.
• תוספי מערכת – אלו תוספים המכילים פונקציונליות המחליפה או נוספת לפונקציונליות של וורדפרס עוד בשלב האתחול הראשוני של וורדפרס לפני ההפעלה של התוספים האוטומטיים.
  דוגמא לתוסף כזה הוא תוסף המחליף את הקוד שמשמש את וורדפרס לשמירה ואיחזור נתונים מבסיס נתונים אחד כך שניתן יהיה להשתמש בשני בסיסי נתונים.

המקור הראשי לתוספים הוא מאגר התוספים של וורדפרס בו ניתן לבצע חיפוש אחר תוספים המיישמים פונקציונליות שהייתם רוצים להוסיף לאתר שלכם. היתרון של המאגר הוא שכל התוספים בו חינמיים והם נבדקים בכדי לוודא שאין בהם רושעות והם משתלבים בצורה מינימלית סבירה באתר ובממשק הניהול.

יתרון נוסף  לשימוש בתוספים במאגר הוא שמתקבלת התראה אוטומטית בממשק הניהול כאשר יוצאת גירסא חדשה לתוסף, וניתן לשדרג את התוסף מתוך ממשק הניהול.

ניתן גם למצוא תוספים חינמיים או בתשלום במקומות אחרים ברשת, אבל רצוי מאוד להזהר בשימוש בהם מאחר שחלק מהם נגועים ברושעות או שאינם כתובים טוב ויוצרים חורי אבטחה באתר שלכם. כמובן שזו הזהרה גורפת ושיש תוספים טובים שאינם במאגר. בגדול אם אתם לא מסוגלים לוודא בעצמכם שתוסף כזה "כשר", התקינו אותו רק עם אנשים אחרים שאתם סומכים עליהם ממליצים עליו.

תוספים יכולים להיות במצב פעיל או לא פעיל. כאשר תוסף אינו פעיל הפונקציונליות שלו לא מתבצעת. תוספים לא פעילים לרוב שומרים על ההגדרות שהזנתם להם כך אין צורך לבצע הגדרה מחדש כאשר מפעילים את התוסף.

מחזור חיים טיפוסי של תוסף "רגיל"

1. התקנה – מתוך מאגר התוספים דרך ממשק הניהול או דרך העלאת קבצי הקוד של התוסף לשרת.
2. הפעלה וקונפיגורציה ראשונית
3. כיבוי – כאשר לא רוצים שתתבצע הפונקציונליות של התוסף
4. הפעלה, קונפיגורציה וכיבוי לפי הצורך
5. מחיקה – דרך ממשק הניהול או בעזרת תוכנת FTP

לקריאה נוספת על תוספים

תבניות (נקראות בממשק הניהול ערכות עיצוב) משמשות לקביעת המראה הבסיסי של האתר. מה שניתן לעשות בתבנית מוגבל רק על ידי הדמיון של מי שעיצוב את המראה ויכולת הביצוע של התכניתן שמימש את העיצוב.

סוגי תבניות נפוצים הם:

• בלוג – עיצוב יחסית פשוט שנועד להדגיש את התוכן המורסם
• פוטובלוג – עיצוב המיועד להציג בצורה הטובה ביותר תמונות בליווי מעט טקסט
• תדמיתי – עיצוב המיועד בעיקר ליחסי ציבור של חברה או אדם
• פרסומי – עיצוב המיועד לתאר שירותים הניתנים על ידי חברה מתוך מטרה שהגולש יפנה לאנשי המכירות שלה
• מגזין – עיצוב לעיתון אינטרנטי עם עמוד בית המציג תוכן ממספר מדורים וקישורים פנימיים בין המדורים.
• חנות – עיצוב המציג מוצרים למכירה באתר

ממשק הניהול תומך בחלוקה של ניהול מראה האתר שתייצר התבנית לאזורים ספציפיים. תבניות יכולות להיות בנויות בהתאם לחלוקה הזו, אבל זה לא הכרחי. החלקים הם:

• רקע – תמונה וצבע הרקע של דפי האתר
• אזור כותרת – תמונה וטקסט שיוצגו בכותרת של דפי האתר
• תפריטים – אזורים בדפי האתר המיועדים להצגת תפריטים
• עמודות צדדיות – אזורים בדפי האתר בהם ניתן לקבוע וידג'טים שיוצגו בהם
• עיצובים לעמודים – יכולת לבחור מראה ספציפי לכל עמוד

תבניות יכילו בדרך כלל טיפול עיצובי שונה לכל אחד מסוגי דפי האתר. תבניות שמיועדות לנישה ספציפית או ללקוח מסוים עשויות לתת מראה שונה לדפים לא רק לפי הסוג שלהם אלא גם לפי התוכן שהם מכילים. בנוסף תבניות עשויות להכיל מגוון עיצובים עבור דפי עמוד, במה שמכונה תבנית עמוד.

המקור הראשי לתבניות הוא מאגר התבניות של וורדפרס בו ניתן לבצע חיפוש אחר תבניות בעיצוב שאתם רוצים. היתרון של המאגר הוא שכל התבניות בו חינמיות והן נבדקות בכדי לוודא שאין בהן רושעות והן משתלבות בצורה מינימלית סבירה באתר ובממשק הניהול.

יתרון נוסף  לשימוש בתבניות במאגר הוא שמתקבלת התראה אוטומטית בממשק הניהול כאשר יוצאת גירסא חדשה לתבנית, וניתן לשדרג את התבנית מתוך ממשק הניהול.

ניתן גם למצוא תבניות חינמיות או בתשלום במקומות אחרים ברשת, יש לא מעט בתי תוכנה שזה העסק המרכזי שלהם וניתן לסמוך על איכות הקוד שהם כותבים מבחינת אבטחה, אבל כדאי להזהר בהתקנה של תבניות ממקומות לא מוכרים לכם או לאנשים שאתם סומכים עליהם..

תבניות יכולות להיות במצב פעיל או לא פעיל. רק תבנית אחת יכולה להיות פעילה בכל זמן נתון ולפי ההוראות שלה מוצג האתר. כאשר תבנית אינה פעילה הפונקציונליות שלה לא מתבצעת. תבניות לא פעילות לרוב שומרות על ההגדרות שהזנתם להן כך אין צורך לבצע הגדרה מחדש כאשר מפעילים את התבנית.

מחזור חיים טיפוסי של תבנית

1. התקנה – מתוך מאגר התוספים דרך ממשק הניהול או דרך העלאת קבצי הקוד של התבנית לשרת.
2. הפעלה וקונפיגורציה ראשונית
3. כיבוי דרך הפעלת תבנית אחרת – כאשר לא מעונינים יותר בתצוגה שמספקת התבנית
4. הפעלה, קונפיגורציה וכיבוי לפי הצורך
5. מחיקה – דרך ממשק הניהול או בעזרת תוכנת FTP

תגיות משמשות לקטלוג מאמרים העוסקים בנושא דומה כאשר הנושא אינו נושא ראשי של האתר (לנושאים ראשיים צריך להשתמש בקטגוריות).תגיות דומות למונחים במפתח ענינים בספרים.
צורה אחרת לחשיבה על תגיות היא כאל קיצור דרך לביצוע חיפוש באתר אחר מונח כלשהו, כאשר התוצאות המתקבלות עשויות להיות טובות יותר מאחר שלא תמיד מונח מוזכר בשמו או תחת איות מקובל שלו בפוסט שמתיחס אליו.

לדוגמא באתר העוסק בכנסת בישראל שהקטגוריות שלו מוכוונות בחירות ומפלגות (קטגוריה אחת עשויה להיות בחירות 2013 ולה יהיו קטגוריות בנות כמו ליכוד, עבודה וכו') תגית אפשרית היא פריימריס שישויכו אליה פוסטים העוסקים בפריימריס במפלגות השונות.

לכל תגית ניתן לתת תיאור שעשוי להופיע בדף התגית באתר אם ערכת העיצוב תומכת בכך.

לכל תגית יש RSS משלה שגולשים יכולים לעקוב אחריו בכדי לקבל עדכונים על פוסטים חדשים בתגית ספציפית.

לקריאה נוספת על תגיות ודרכי השימוש בהן

קטגוריה היא נושא באתר ולכל פוסט בוורדפרס יש נושא. ניתן ליצור היררכיה בין קטגוריות כך שקטגוריה אחת תהיה הבת של אחרת, למשל אם האתר עוסק בכנסת בישראל קטגוריה אחת עשויה להיות בחירות 2013 ולה יהיו קטגוריות בנות כמו ליכוד, עבודה וכו'.

מבנה הקטגוריות הוא כלי חשוב לניווט באתר וצריך להיות דומה לפרקים בספר, כאשר שמות הפרקים יוצרים את תוכן הענינים, ולאפשר גישה לתוכן ספציפי בלי צורך לדפדף בכל האתר. בכדי להצדיק את עצם קיומה של קטגוריה צריך שיהיה משויך לה (או שצפוי שיהיה משויך) יותר מפוסט אחד הרי אם נמשיך את ההשואה לספרים יש מאוד מאוד דפים בודדים שמצדיקים איזכור בתוכן הענינים.
בדוגמאת הבחירות שלמעלה תהיה נטיה ליצור אוטומטית קטגוריה עבור כל מפלגה המשתתפת בבחירות אבל אם אין סיבה מיוחדת לעיסוק עמוק במפלגה קיקיונית מסוימת סביר להניח שניתן לאגד את כולן תחת הקטגוריה "המפלגות הקיקיוניות" ולכתוב רק פוסט אחד על כל אחת מהן.

לכל קטגוריה ניתן לתת תיאור שעשוי להופיע בדפי הקטגוריה באתר אם ערכת העיצוב תומכת בכך.

לכל קטגוריה יש RSS משלה שגולשים יכולים לעקוב אחריו בכדי לקבל עדכונים על פוסטים חדשים בקטגוריה ספציפית.

לקריאה נוספת על קטגוריות ודרכי השימוש בהן

תגובה היא תוכן נלווה לתוכן הראשי של הדף (פוסט או עמוד), שבדרך כלל מהווה חלק מדיון על התוכן. למשל אם התוכן של הפוסט מספר על ביקור במסעדה תגובות אפשריות יכולות להיות המלצות על מסעדות אחרות באותו סגנון, או כאלו הנמצאות קרוב למסעדה ושאלות הבהרה לפרטים נוספים שלא ברורים או לא הוזכרו בפוסט.

מנגנון התגובות עוזר לפתח קהילה של קוראים ומגיבים לאתר.

ניתן לחסום את אפשרות התגובה לפוסטים או עמודים מסוימים, לאפשר רק למי שמחובר לאתר להגיב, לפרסם כל תגובה באופן אוטומטי או רק באישור מנהל האתר.

האתגרים העיקריים הכרוכים בשימוש במנגנון התגובות הם

• מניעת תגובות זבל. כל תגובת זבל בפני עצמה לא מזיקה באופן ממשי לאתר אבל הצטברות של תגובות כאלו גורמות לאתר להראות רע ולא מתוחזק.
• מניעת השמצות (או פעילות לא חוקית אחרת). כבעלי האתר אתם אחראים בפני החוק על התוכן המתפרסם בו. מאחר שאתם ילדים גדולים אם אתם מחליטים להשמיץ מישהו אתם מודעים לסיכון הכרוך בכך, אבל לא רצוי שתתנו למישהו להשתמש באתר שלכם לצורך זה ולסבך אותכם.

תגובות בדרך כלל מוצגות באזור תגובות מתחת לתוכן הראשי. קוראים יכולים לעקוב אחר תגובות חדשות שפורסמו בכל האתר או לתוכן ספציפי דרך RSS יחודי לכל תוכן.